29/12/17-1/1/18
יום שישי לאחר שנפרדנו מכולם, אנו מגיעים שמחים וטובי לב לשדה התעופה, עוברים את הביטחון, ומגישים בנון שאלנטיות, את הדרכונים בדלפק טורקיש, לאחר שמקומותנו היו שמורים לנו עד מומבאי. כבר התחלנו לתכנן כמה "סוגי רחת לוקום" נטעם בשעה וחצי שנחכה לטיסת המשך למומבאי, אך אופס, ליעל לא הייתה ויזה, הייתה לה במודעות שלדרכון גרמני לא צריך ויזה להודו וזהו, נאלצנו לחזור כלעומת שבאנו, לא לפני שדאגנו לשנות את כרטיס הטיסה ל3/1/18 ל"יתר בטחון".
הגענו הביתה והזמנו בנוהל חפוז ויזה ליעל והפלא ופלא קיבלנו את הויזה ביום ראשון בבוקר.
את טורקיש בארץ לא ניתן היה להשיג, בטורקיש איסטנבול אמרו לנו שיש מקומות פנויים על הטיסה, מכאן התחיל המרוץ שבסופו מצאנו עצמינו על הטיסה לאיסטנבול, ומשם למומבאי, בשדה תעופה של מומבאי קנינו כרטיסי טיסה לקוצ'ין לשעה 9:25 1/1/1918, אך כשהגענו לשדה התעופה לטיסות פנים כבר כירטסו לנו את הכרטיס ל10:25, כשניסינו לברר כבר הטיסה הייתה ב11:25 ולבסוף יצאנו ב12:50.
גנדי מחכה לנו בשדה התעופה במומבאי
לפורטקוצ'ין הגענו אחרי חמש, רכשנו סים מקומי, מצאנו Home stay הגון עם מזגן וכל השאר, אחרי התארגנות חפוזה, יצאנו לצפות בפארייד של השנה החדשה שהכינו לכבודינו המקומיים.
אלפי אנשים, נשים וטף קופצים ברחובות וצועקים "תצאו מהמרפסת המדינה קור...', סליחה זה לא היה שם, זה היה יומיים קודם, אנשים התקבצו משני צידי הרחוב וחיכו לקרנבל כשהם מברכים שנה טובה, ואפילו היו צעירים שחיבקו עוברי אורח אקראיים.
בליווי מוזיקה רועשת התקרב הקרנבל, משאיות ועליהן מצגים של תקופות השליטה השונות שהגיעו לקוצ'ין שהיא עיר נמל, מהיוונים, סינים, פורטוגזים, הולנדים והממלכה הבריטית ועד היום. היה מעניין ומרשים לראות את החבר'ה ההודים שרואים את היתרונות ותועלת שרכשו מכל תקופה.
אחרי הקרנבל, התקבצו חלק גדול מהעם, במגרש המסדרים הגדול לתחרות ריקודים, ניסינו בשארית כוחותינו לעקוב אחר אירוע זה אך קדמו לו נאומים ארוכים של פוליטיקאים שהראו לנו ביתר שאת את גודל עייפותינו, הספקנו לאכול ארוחת ערב במסעדת גלריה מקסימה, חזרנו למלון רצוצים. ..
2/1/18
התחלנו את היום עם הבזיליקה של סנטה קרוז שהיא כנסיה מתקופת הפורטגזים שרוצה מחדש בתחילת המאה הקודמת.
לפני הכל ארוחת בוקר
משם התקדמנו לכנסיה מפורסמת נוספת שנקראת סינט פרנציסקוס שהיא נשארה משנות המאה היי ובה היה קבור ואסקו דה גאמה שמת בקוצ'ין עצמותיו הועברו לפורטוגל במאה הקודמת.
הגענו לים וטיילנו בין רשתות הדייגים הסיניות המפורסמות, שנקראו כך על שם הסינים שהביאו את השיטה לפני 1500.
רובע מטנצ'רי - ארמון מטנצ'רי שנקרא גם הארמון ההולנדי שאסור היה לצלם מבפנים.
בית סוהר שלצערי לא מתפקד
רובע היהודי, בדרך עברנו בשוק התבלינים ומסעדה מקסימה לחוף הים.
בית הכנסת הפארדסי שייך ליהודים הלבנים, בית הכנסת מבפנים יפה ומרווח ומאוד צנוע (נאסר עלינו לצלם בתוכו) למרבה ההפתעה כשיצאנו מבית הכנסת ראינו שיש קהל רב של מקומיים כולל קבוצות תלמידים המבקרים במקום. אח"כ ביקרנו מחוץ לבית הקברות היהודי.
בית הקברות היהודי.
בערב - אומנות קאטאקלית שכללה איפור פנים הכרות עם משמעות של תנועות הפנים והידים וריקוד כללי מאפיין.
איפור
הצגת הפנים או משחק עם הבעות הפנים
נרקוד הקטקאלי
3/1/18
נסיעה למוזיאון לפולקלור של קארלה, מוזיאון פרטי של סוחר אומנות ועתיקות מקומי שאסף במשך שנים פריטי עתיקות מכל הודו של בתים ומקדשים שבעזרתם בנה את המוזיאון ובתוכו הכניס אלפי פריטי עתיקות ואמנות.
צפייה במופע של אומנות הלחימה "קלרי פיאט "
ארוחת ערב באזור מקסים בפורטקוצ'ין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה